טיפול טבעי בבעיות עור
העור הוא האיבר החי העם השטח פנים הגדול ביותר בגוף והוא בנוי מכמה סוגי תאים. עוביו של העור משתנה בחלקי הגוף השונים.
העור מהווה שכבת בידוד והגנה בין הסביבה הפנימית של הגוף לבין סביבתו החיצונית ומקנה לגוף יכולת חישה של גירויים.
לעור יש תפקידים רבים, וביניהם: לווסת את טמפרטורת הגוף, למנוע מאתנו להתייבש ולהגן על האיברים הפנימיים מתחת לעור, להבדיל בין חום וקור, למנוע חדירה של מזהמים שונים לגוף ועוד.
פעמים רבות, פתולוגיות הבאות לידי ביטוי בעור מעידות על חוסר איזון פנימי הבא לידי ביטוי בעור.
לעיתים פתולוגיות של העור מעידות על עומס מטבולי והצטברות רעלים בגוף.
בשנים האחרונות גוברת המודעות למחלות עור כרוניות שונות, ואנשים מחפשים פתרונות שונים כדי לעזור לעצמם גם מחוץ למרפאות הקונבנציונליות. מדובר במחלות שאינן מסכנות חיים אך פוגעות משמעותית באיכות החיים של הלוקים בהן, והבעיה היא שאין להן מרפא אלא רק דרכים להקל על הסימפטומים שלהן.
הטיפול הטבעי במחלות הקשורות לעור הינו טיפול פנימי וחיצוני. כאשר הגוף לא מצליח לפנות את הרעלים באופן טבעי, הרעלים יצאו דרך העור.
רעלים יכולים לנבוע ממזון לא בריא, מעודף סטרס, חוסר פעילות גופנית, שימוש ממושך בתרופות, חוסר בוויטמינים ומינרלים ועוד. מתוך הבנה שפתולוגיות אלו מגיעות מבפנים ולא מופיעות רק כביטוי עורי יש לטפל גם טיפול פנימי (עידוד פינוי פסולת מהגוף, תמיכה במערכת העצבים, תמיכה במערכת ההורמונאלית ועוד) במקביל לטיפול החיצוני. הטיפול הפנימי משלב תזונה טבעית וצמחי המרפא. השילוב ביניהם מעודד פינוי פסולת וניקוי רעלים באופן טבעי ותומך במערכות נוספות בגוף ומאפשר לגוף לטפל בחוסר האיזון הבא לידי ביטוי במחלות של העור. בנוסף, נשתמש בטיפול הטבעי בקרמים ,משחות ושמנים המועשרים בשמניים אתרים לטיפול חיצוני ולהרגעה חיצונית של העור.
להלן פתולוגיות נפוצות של מערכת העור:
אקנה (Acne)
אקנה היא מחלת עור מוכרת ונפוצה ביותר. היא מאופיינת בדלקת של בלוטות החלב וזקיקי השערות.
ההערכות מדברות על כך שאקנה משפיעה על 85% מכלל האוכלוסייה, בגילאים השונים.
מרבית הסובלים מאקנה יהיו צעירים בגילאי 12-25, למרות שהתפרצות אקנה עלולה להיות גם בגילאים מבוגרים יותר או בקרב תינוקות. כמו כן האקנה משפיעה על בנים יותר מאשר על בנות, והיא תופיע בדרך כלל בפנים, גב , צוואר, ישבן וחזה.
על פני העור ישנן בלוטות חלב שמפרישות חומר שומני (באנגלית Sebum) שתפקידו הוא להגן על העור. הבלוטות הללו קיימות בכל אזורי הגוף פרט לכפות הידיים והרגליים, אך צפיפותן גדולה במיוחד באזור הפנים והראש.
בדרך כלל הבלוטות האלה צמודות לזקיקי שיער והחלב מופרש לאורך הזקיק ומצפה את השערה ואת העור בסביבתה. שינויים הורמונליים בגוף, ובעיקר עלייה ברמות הטסטוסטרון בגיל ההתבגרות, גורמים לתחלופה גבוהה של תאי עור סביב זקיק השערה ולהפרשה מוגברת של חלב. בנוסף, ההורמונים מגרים את תאי תעלת הזקיק לייצור קרטין (תאי עור). החלב המופרש בעודף מבלוטות החלב, מצטבר ואינו יכול להתנקז בשל חסימה של תאי העור המיוצרים גם הם בעודף ולכן נוצרים פצעונים מוגלתיים המכונים קומודונים. בנוסף, חיידקים שמצטברים באזורים האלה עלולים לגרום לדלקת, שמובילה להתפרצות חמורה של אקנה.
אם הקומודונים באים במגע עם האוויר ישנה התחמצנות וראש הקומודון הופך שחור, אם חסימת האוויר היא מלאה, המוגלה נשארת מתחת לעור ונראית כנקודה לבנה.
התפתחות האקנה וחומרתו תלויים בשינויים ההורמונליים, יצירת הקרטין ונוכחות חיידקים.
האקנה נפוצה מאוד בגיל ההתבגרות ומכונה פצעי בגרות וזאת בשל השינויים ההורמונליים בתקופה זו, אך יכולה להופיע בכל גיל וחומרתה משתנה מאדם לאדם. מכיוון שתופעה זו מפריעה מאד, מבחינה אסתטית לסובלים בה, לאקנה השלכות רבות לא רק על בריאות העור ומראהו, אלא לעיתים קרובות גורמת האקנה למצוקה, רגשי נחיתות ואף לפגיעה בדימוי העצמי של המתבגרים. אקנה עלול לגרום לצלקות שנשארות למשך שנים רבות על פני העור ופוגעות במראה האסתטי שלו.
הסיבות להיווצרות אקנה תלויה בגורמים תורשתיים בשילוב גורמים נוספים כמו, פעילות הורמונלית מוגברת, מתח נפשי, שימוש בתרופות, חשיפה למזהמים סביבתיים, זיעה ולחות מוגברת, תזונה לקויה
הטיפול הטבעי הינו אישי ומותאם לטיפול באקנה. הטיפול כולל תזונה מאוזנת ,שימוש בתוספי תזונה במידת הצורך וצמחי מרפא מותאמים אישית ועשוי לכלול גם קרמים וג'לים טבעיים.
(Eczema) אקזמה
אקזמה היא מחלת עור דלקתית שמאופיינת בהתקפים חוזרים של פריחה עם פצעונים אדומים ומגרדים, עקצוץ ואף כאב באזור הדלקת. עקב הגרד, נוצרת קשקשת ואף סדקים קטנים בשכבה העליונה של העור.
האקזמה איננה נגרמת על ידי זיהום ולרוב קשורה לרקע תורשתי של מחלות אלרגיות, כך שאנשים הסובלים מאלרגיות או אסטמה נמצאים בסיכון מוגבר ללקות גם באקזמה אטופית (תורשתית).
התקפי האקזמה יכולים להתרחש בכל שלב בחיים, והם משפיעים על אנשים מכל הגילאים. הסובלים מאקזמה יכולים להתמודד עם השפעות לא רק פיזיות, אלא גם פסיכולוגיות וחברתיות. האקזמה איננה מדבקת. אבל אין ספק, שהיא מציקה ולא אסתטית ולכן היא מורידה משמעותית מאיכות החיים של הסובלים ממנה.
הגורמים להתקפי אקזמה יכולים להיות רבים ומגוונים. מהמזונות שאנו אוכלים, חומרים אלרגניים, בעיות במערכת הנשימה, חומרי ניקוי, תמרוקים שונים, מתכות מסוגים שונים, מזג אוויר יבש הזעה בעיקר בחודשי הקיץ ומתח נפש.
לרוב, אנשים הסובלים מאקזמה נתקלים בהתקפים של התפרצויות המחלה, שמתרחשות בתדירויות שונות ובזמנים שונים, ללא התראה מראש או סימנים מקדימים. המחלה משפיעה לא רק על הבריאות הפיזית, אלא גם על המצב הנפשי והרגשי של האדם הסובל ממנה.
מטרת הטיפול הטבעי באקזמה היא החזרת האיזון הפנימי, הפיזי והנפשי למטופל/ת, חיזוק תהליכי הריפוי בגוף וניקוי הגוף מגורמים הפוגעים בהזנה התקינה של העור, והקלה היובש ועל הגרד. הטיפול כולל תזונה מאוזנת ,שימוש בתוספי תזונה במידת הצורך וצמחי מרפא מותאמים אישית ועשוי לכלול גם קרמים וג'לים טבעיים לשימוש חיצוני.
אסטמה של העור (Atopic dermatitis)
אטופיק דרמטיטיס המכונה גם אסטמה של העור, היא סוג של אקזמה והיא מחלה כרונית (מתמשכת) הגורמת לדלקת, אדמומיות וגירוי של העור. זהו מצב שכיח שמתחיל בדרך כלל בילדות. עם זאת, כל אחד יכול לחלות במחלה בכל גיל. אטופיק דרמטיטיס אינה מדבקת. אטופיק דרמטיטיס גורמת לעור להיות מגרד ביותר. גירוד מוביל לאדמומיות נוספת, נפיחות, סדקים, קרום וקשקשים. ברוב המקרים, ישנם פרקי זמן שבהם המחלה רגועה יותר ותקופות של התלקחויות, ולאחר מכן תקופות שבהן העור משתפר או מתנקה לחלוטין, הנקראות הפוגות.
החוקרים אינם יודעים מה גורם לאטופיק דרמטיטיס, אך ידוע שגנים, מערכת החיסון והסביבה ממלאים תפקיד במחלה. עבור אנשים רבים, אטופיק דרמטיטיס משתפר עד הבגרות, אך עבור חלקם, זו יכולה להיות מחלה לכל החיים. עבור ילדים רבים, אטופיק דרמטיטיס חולפת לפני שנות העשרה. עם זאת, חלק מהילדים המפתחים אטופיק דרמטיטיס עשויים להמשיך לסבול מתסמינים כבני נוער ומבוגרים. לעיתים, עבור אנשים מסוימים, המחלה מופיעה לראשונה במהלך הבגרות.
הסיכוי לפתח אטופיק דרמטיטיס גבוה יותר אם יש היסטוריה משפחתית של אטופיק דרמטיטיס, קדחת השחת או אסטמה. בנוסף, מחקרים מראים כי אטופיק דרמטיטיס שכיחה יותר בנשים ונערות מאשר בגברים ונערים.
התסמין השכיח ביותר של אטופיק דרמטיטיס הוא גירוד, שיכול להיות חמור.
תסמינים נפוצים אחרים כוללים:
כתמי עור אדומים ויבשים
יובש וקטעי עור דמויי קשקשים או מפרישי נוזלים
עיבוי והתקשות העור
התסמינים יכולים להתלקח במספר אזורים בגוף בו זמנית ויכולים להופיע באותם מקומות ובמקומות חדשים. המראה והמיקום של הפריחה משתנים בהתאם לגיל; עם זאת, הפריחה יכולה להופיע בכל מקום בגוף. מטופלים עם גווני עור כהים יותר חווים לעתים קרובות כהה או הבהרה של העור באזורים של דלקת בעור.
ברפואה הטבעית ההסתכלות היא הוליסטית – שלמה , אנו נחפש את שורש הבעיה לאו דווקא על פני העור. בעוד שהתסמינים של אטופיק דרמטיטיס מופיעים על העור שם מצויים טריגרים סביבתיים מסוימים שמגרים אותו, ההערכה היא כי מה שגורם להתפרצות שלהם נמצא דווקא מתחת לפני השטח או לעור במקרה הזה, ונעוץ בשינויים המתחוללים במערכת החיסון וגורמים לדלקת. השינויים הללו פוגעים בעור – שהוא המחסום המגונן של הגוף – והופכים אותו לרגיש יותר לטריגרים חיצוניים. הרפואה הטבעית מבחינה בין שני סוגים או של אטופיק דרמטטיס, בהתאם למקור שלהם המחליש את מערכות הגוף: אטופיק "יבש" ואטופיק "לח" ומנסה להתאים טיפול טבעי למצב. הטיפול כולל תזונה מאוזנת ,שימוש בתוספי תזונה במידת הצורך וצמחי מרפא מותאמים אישית ועשוי לכלול גם משחות וקרמים טבעיים לשימוש חיצוני.
(Psoriasis) פסוריאזיס
פסוריאזיס ובעברית ספחת, היא מחלה כרונית (מתמשכת) שבה קיימת תגובת יתר של מערכת החיסון, הגורמת לתאי העור להתרבות מהר מדי. כתמי עור הופכים לקשקשים ודלקתיים, לרוב על הקרקפת, המרפקים או הברכיים, גב אך גם חלקים אחרים בגוף יכולים להיות מושפעים. לעתים מתלווים גרד או כאב באזור הנגוע ובמקרים מסוימים עלולות להתפתח גם שלפוחיות.
הגישה הרווחת כיום, היא שפסוריאזיס נוצרת עקב ליקויים בגנים מסוימים בשילוב של גורמים סביבתיים.
התסמינים של פסוריאזיס לעיתים מגיעים במחזורים, של התלקחות במשך כמה שבועות או חודשים ואחריהם תקופות שבהן הם שוככים או נכנסים להפוגה.
המחלה שכיחה אצל ילדים ומבוגרים, מושפעת מאוד ממצבי לחץ ומתח רגשי, ומחמירה בחורף בעקבות מזג האוויר היבש. הפסוריאזיס איננה מדבקת, אולם המראה שלה אינו נעים לעין ובדרך כלל מי שפגש את הפסוריאזיס מאוד זקוק, באופן מובן לחלוטין, לפתרונות יעילים . המחלה לרוב מלווה במתח נפשי רב עקב הפגיעה האסתטית במראה העור.
ישנם סוגים שונים של פסוריאזיס והם מאופיינים בנגעים בצורות שונות, אזורי הופעת הנגעים משתנה, חומרת התסמינים ומחלות נלוות.
מטרת הטיפול הטבעי בפסוריאזיס אינה לרפא את המחלה אם כי לשפר את איכות חייו של המטופל ואף למנוע נטילת תרופות אשר גורמות לתופעות לוואי קשות.
הטיפול הינו רב תחומי וכולל דגשים תזונתיים לצד שימוש בצמחי מרפא , תוספי תזונה ובמידת הצורך משחות וקרמים על בסיס טבעי.
(Seborrheic Dermatitis) סבוריאה
סבוריאה דרמטיטיס נגרמת בדרך כלל על ידי שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים.
הטריגר להופעת סבוריאה הוא בדרך כלל תגובה דלקתית לפטריה שנקראת Malassezia או בשם נוסף Pityrosporum ovale. המדענים מעריכים ש Malassezia צומחת יתר על המידה ונראה שמערכת החיסון מגיבה אליה יתר על המידה, מה שמוביל לזיהום פטרייתי שגורם לשינויים בעור. אם זאת, סבוריאה אינה מחלה פטרייתית. במצב רגיל, הפטריה אינה פעילה או מזיקה ואינה מורגשת.
כמו כל צורות של אקזמה, סבוריאה דרמטיטיס אינה מדבקת.
טריגרים נפוצים לסבוריאה דרמטיטיס כוללים:
לחץ
התאוששות מאירוע חיים מלחיץ, כמו אובדן אדם אהוב או התקף לב
שינויים הורמונליים או מחלה
חומרי ניקוי קשים, ממיסים, כימיקלים וסבונים
מזג אוויר קר ויבש או שינוי בעונה
תרופות מסוימות
מצבים רפואיים מסוימים, כגון HIV ומחלת פרקינסון
תסמינים נפוצים של סבוריאה דרמטיטיס: הביטוי של המחלה הוא בעיקר אודם וקשקשים באזור הקרקפת והפנים, היכן שיש את ריכוז בלוטות החלב הגבוה ביותר. כמו כן, הבעיה יכולה לבוא לידי ביטוי בכל האזורים בהם ישנן בלוטות חלב וזקיקי שיער, בין היתר באוזניים, בגבות, על האף, מעל הפה, בחזה, בגב עליון, בבית השחי, במפשעת ובקו השיער, מי שמגרד את האזורים הפגועים יותר מדי עלול לחוות גם נשירת שיער.
אבחנה: לא קיימות בדיקות ספציפיות לסבוריאה דרמטיטיסו האבחנה נעשית לרוב על ידי בחינת הנגעים על ידי רופא עור.
לפעמים נלקחת דגימה מהעור לצורך תרבית או נעשות בדיקות הורמונליות על מנת לבדוק חוסר איזון הורמונלי אשר גם עלול לגרום להפרשת יתר של סבום מבלוטות החלב.
הטיפול הטבעי בסבוריאה דרמטיטיס הוא פרטני ומתמקד בהשבת האיזון הפנימי של המטופל הן ברמה הפיזית והן ברמה הנפשית. הורדת היובש, הקשקשת והגרד מהעור. כמו כן הטיפול יביא להפחתה הצורך בשימוש במשחות סטרואדליות.
זיהומים פטריתיים על גבי העור (Fungal Infections)
רוב האנשים נוטים לסבול מזיהומים פטרייתיים לפחות פעם אחת בחייהם. חוסר היגיינה, מזג אוויר לח ואקלים חם הם הגורמים העיקריים לזיהומים פטרייתיים.
אדם יכול לסבול מפטרת עור בכל חלק בגוף, החל מהתפרצות פה ועד פטרת ציפורניים. הזיהום יכול לגרום לאדמומיות, סדקים והתקשות של העור, דלקת או התפוררות של שכבת הדרמיס העליונה (הקרנית). זיהומים פטרייתיים בעור מתפתחים באזורים לחים או מיוזעים שאינם מקבלים מספיק זרימת אוויר. דוגמאות לכך כוללות את המפשעה, כפות הרגליים או קפלי העור.
לעתים קרובות מאוד, זיהומים אלה גורמים לשינוי צבע העור או מופיעים כפריחה קשקשת שמגרדת מאוד.
דלקות עור פטרייתיות מתפשטות באמצעות מגע ישיר. זה עשוי לכלול מפגש עם פטריות על בגדים או פריטים אישיים אחרים, על אדם או על כל חיה, מקלחות ציבוריות או מגע עם משטחים בעלי רובד פטרייתי . עם זאת, לעיתים מקור הזיהום אינו חיצוני, ומדובר בתהליך הבשלה פנימי תחת תנאים מסוימים של פטריות הנמצאות בגופנו באופן טבעי (כמו לדוגמה במקרה של פטריית שמש אשר גם היא אינה מדבקת)
הזיהומים הפטרייתיים אינם מסוכנים, ולרוב מאופיינים בנגעים אסתטיים בצורת כתמים שטחיים על פני העור
טיפול טבעי נגד פטריות בעור נחשב ליעיל ומהיר: הטיפול מתמקד בחיזוק המערכת החיסונית והפעילות האנטי פטרייתית של הגוף, לצד שימוש במשחות וקרמים להקלת התסמינים.
